הצוות המקצועי

לפני כשמונה עשרה שנים התחלתי את עבודתי כווטרינר בספארי ומאז אני חולם על הקמתו של בית חולים "אמיתי", שייתן מענה איכותי ביותר לחיות הבר הפגועות, שלו הן כה ראויות.

מאז תחילת עבודתי ב- 1990 הספארי העניק סיוע למאות רבות של חיות בר פגועות מן הטבע ולמרות שלפרק זמן קצר הוקם בגן הזואולוגי באבו כביר בית חולים לחיות בר, דה-פקטו לא קם במדינת ישראל הדבר האמיתי – בית חולים, שיכללו בו: הן מבנה ראוי, הן ציוד רפואי מודרני והן צוות מקצועי מיומן שיוכל לתת מענה רפואי טוב לחיות הבר.

בשנת 2005 הודות לאלי אמיתי מנכל רשות הטבע והגנים וליהודה בר מנכ"ל הספארי הורמה הכפפה בפעם הראשונה בצורה אמיתית וכנה והוחלט על הקמתו של בית החולים לחיות בר.

נכון להיום אני גאה להיות שותף לתחילתו של הגשמתו של חלום – חלום הקמתו של בית החולים לחיות בר היחיד מסוגו בארץ.

כשעבדתי עם קופים בקניה שאלו אותי הילדים המקומיים אילו חיות יש במקום ממנו אני באה. התחלתי למנות את חיות הבר של ישראל ובמבט לא מתרשם שאלו אותי הילדים אם אין לנו אריות, תנינים, ברדלסים וכו'. תשובתי הייתה שפעם ארצנו זכתה לראות את בעלי החיים הללו אך מאחר ולא השכלנו לשמור עליהם הם נכחדו, ואם לא ישמרו הם על חיות הבר של ארצם יהיה גורלם דומה.

היום אני זוכה להיות חלק מצוות שפועל בדיוק למען מטרות אלו להציל, לשמר ולהשיב חיות בר אל מקומם הטבעי בארץ ובעולם. אני מאמינה שאם נעבוד יחד ונראה כמה עושר ומגוון חיות בר יש לנו בארצנו וכמה עוד יוכלו לשוב ולאכלס אותה, נוכל להיות גאים שאנו חלק מעולם טוב יותר.

כבר בגיל צעיר התאהבתי בטבע הישראלי: בנופים המגוונים, בבתי הגידול השונים בצמחים הייחודיים ובעיקר בבעלי החיים המופלאים הסובבים אותנו. בכל הזדמנות הייתי (ועדיין) יוצאת לטפס על כל גבעה, לזחול בכל מערה, למצוא כל נביעת מים ולפגוש במינים חדשים של צמחים ובעלי חיים. אך לצערי אני רואה איך טבע זה הולך ונעלם מול עינינו.

בשל כך החלטתי שאני רוצה להיות חלק בשמירה על חיות הבר של ארצנו ושלמשימה זו אקדיש את חיי. בהתבגרותי הדרכתי בחברה להגנת הטבע ועסקתי רבות בחינוך לשמירת טבע. המשכתי בכיוון זה בלימודי, בחרתי ללמוד זואולוגיה ובהמשך וטרינריה ואף עסקתי בשמירת טבע של בית הגידול החולי של מישור החוף במהלך מחקרי בתואר השני.

כיום אני שמחה שנפלה הזכות בחלקי להגשים את חלומי ולעסוק בהצלה של חיות הבר הישראליות, בבית החולים לחיות בר, ואני גאה להיות חלק מהצוות המסור לשיקומם של חיות ארצנו.

טיילתי רבות בעולם, ראיתי נופים מדהימים ובעלי חיים ססגוניים, אך אין דבר יותר מרגש מלראות נשר דואה מעל מצוק ההעתקים, יעל מטפס על צוק בעין עבדת ואפילו צב יבשה מצוי לועס להנאתו עשבים בפארק הירקון ולדעת שהייתי חלק מהמאמץ המשותף בטיפולם והשבתם לטבע.

את עבודתי בספארי התחלתי בשנת 1982 במחלקת הקופים ושנה לאחר מכן כבר גידלתי את השימפנז היתום הראשון. לאחר כמה שנים עברתי למרפאה ושימשתי בתפקיד של עוזרת הווטרינר ומנהלת המרפאה. נחשפתי לראשונה לחשיבותו של בית החולים כאשר הגיע הנשר הראשון מהטבע כשהוא פגוע, זקוק לטיפול צמוד ולמקום אשפוז. במהלך שנותיי הרבות טיפלתי בהרבה מאד חיות קטנות ויתומות. חלקן חיות בר מאוסף הספארי וחלקן חיות בר שהגיעו מהטבע הישראלי. במרוצת השנים צברתי הרבה ניסיון בגידול וטיפול ביונקים ובעופות אני מאמינה בחשיבותו של בית החולים ובעזרה שאני יכולה להעניק לחיות הבר מניסיוני הרב.

תמיד אהבתי בעלי חיים וידעתי שאני רוצה לעשות שירות אזרחי משמעותי שבו אני אזכה לעבוד ולעזור לבעלי חיים. התחלתי לחפש מקומות אפשריים להיות בהם ונתקלתי במידע על בית החולים לחיות בר, וברגע שקראתי את הדברים ידעתי – שם אני רוצה להיות!

מאז שהגעתי לבית החולים עבדתי עם עשרות מינים של חיות בר מהטבע הישראלי והייתי שותפה להצלת חייהם ולהשבתם לטבע של רבים מהם.

היום אני יודעת שבחרתי נכון ואני מאחלת לכל בני השירות תפקיד חשוב, מאתגר ומשמעותי כמו זה שזכיתי לו.

לאורך השנים טיפלתי ועבדתי עם בעלי חיים, אך רובם ככולם היו חיות בית אך בכל פעם ששאלו אותי מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה אמרתי: "אני רוצה לתרום לטבע ולעבוד עם חיות בר".

ברגע שיכולתי התחלתי להתנדב בבית החולים לחיות בר, ולאחר תקופה התמזל מזלי והצלחתי להשתלב בצוות.

העבודה בבית החולים היא הדבר האמיתי בשיקום ובהשבה לטבע של חיות בר שרובן נפגע בגלל פעילות האדם. אנחנו כאן בשביל לנסות ולתקן חלק מהעוול שבני האדם גורמים לו: גזל שטחי בר, הרעלות, קיטוע בתי גידול ע"י כבישים, גידול בלתי חוקי של בעלי חיים ועוד. לצערי ידינו מלאות עבודה.

אין דרך בה אוכל להעביר במילים אלו את הסיפוק והאושר שמרגישים כאשר משחררים בעל חיים שהגיע אלינו על סף המוות ובזכותינו קיבל הזדמנות נוספת וחוזר אל הטבע.

אני נמצאת בבית החולים לחיות בר תחת מסגרת של שירות לאומי.
בתור אוהבת חיות, הרגשתי שהמקום הזה הוא המושלם בשבילי.
מאז הגעתי למקום, המודעות שלי כלפיי הטבע הישראלי השתנתה. גיליתי חיות נפלאות,
מינים וסוגים שונים של ציפורים, דורסים ויונקים. ביחד עם עשיית השירות, התחלתי להעריך הרבה יותר את הארץ בה אני נמצאת וללמוד הרבה דברים על החיות בה.
לעולם לא חשבתי שאמצא את עצמי נותנת אנטיביוטיקה לנשר, עושה פיזיותרפיה לשקנאי או מגדלת גורי עטלפים בשעות הפנאי.
חוץ מהחוויה הבלתי נשכחת והבלתי רגילה, אני מודעת לחשיבותו של המקום וגאה לקחת חלק בהצלת חיות הבר בישראל.
בסופו של דבר, אין דבר יותר מספק מלראות חיה שעברה טיפול ממושך אצלנו, פורשת את כנפיה וחוזרת בריאה ואיתנה אל הטבע.

זכרונות הילדות שלי תמיד קשורים לבעלי חיים ולבית סבי וסבתי שגרו בראש העין. בחצר תמיד היו בעלי חיים כמו עיזים, ברווזים ותרנגולים ואני אהבתי להסתכל עליהם ולטפל בהם. אני זוכרת איך ערב אחד סבתא קראה לכולנו לבוא ולראות את ה"עיזה" ממליטה. סבתא הסבירה לנו את כל התהליך והייתי מוקסמת.

תמיד אהבתי בעלי חיים והתעניינתי בהם וכשהבנתי שיש לי הזדמנות לעבוד עם חיות בר לא היססתי ושמחתי מאוד כשהתקבלי לשירות אזרחי בבית החולים לשיקום חיות בר.  עד עכשיו למדתי המון על טיפול ושיקום חיות בר, ובכל יום אני לומדת עוד.

נולדתי בירושלים בשנת 1984 ומאז ילדותי התעניינתי בחיות הבר, מדי שבוע יצאתי לצפות בחיות בטבע ובעיקר בצבאים שהסתובבו בפאתי עירי.

לפני מספר שנים חיפשתי מקום בו אוכל להתנדב והגעתי למרפאה הוטרינרית של הספארי, שם זכיתי להפוך לשותף בפעילות של הצלת חיות הבר.

בהמשך דרכי עבדתי בבית החולים לחיות בר כעוזר וטרינר ונטלתי חלק בהקמתו של בית החולים לחיות בר במתכונתו הנוכחית.

כחלק מצוות בית החולים לחיות בר אני מרגיש גאווה וסיפוק על התרומה שלי למען השימור של חיות הבר, זוהי השלמת מעגל עבורי להיות שותף בהצלת חייהן של החיות שהכרתי כילד בטבע.

כשהגעתי להחלטה שאני רוצה לעשות שירות לאומי, מיד ידעתי שהתחום היחיד שאני מוכנה לעסוק בו הוא בעלי חיים. כששמעתי על בית החולים לחיות בר הבנתי שזה הייעוד שלי, ושאני לא מוכנה לעשות שום דבר אחר. לשמחתי, עשיתי את הבחירה הנכונה ההזדמנות שנפתחה בפני לעזור לבעלי חיים במצוקה, ללמוד עליהם מקרוב ולקבל כלים כדי לטפל בהם על הצד הטוב ביותר מביאה לי סיפוק עצום. אין הרגשה נפלאה יותר מלראות בעל חיים שהשקעת בו את כל כולך חוזר לטבע.

מטפל בבית חולים לחיות בר במסגרת השירות הלאומי.
ההחלטה לעשות שירות לאומי נבעה מהצורך שלי לגמול למדינת ישראל על מה שהיא נתנה לי עד כה.
אני מאוד אוהב לטייל בארץ, לראות נופים ובעיקר להגיע למקומות טבעיים שיד אדם עדיין לא הספיקה להרוס. חיות הם חלק בלתי נפרד מהטבע שאותו אני כל כך אוהב ולכן בחרתי בבית חולים לחיות בר.
דרך הטיפול בחיות אני מרגיש שאני מכפר במידה מסויימת על הנזק שהאדם גרם לטבע.